פסק-דין בתיק ת"א 49842-05-10

(ביחסים שבין התובע לבין קרנית)

כללי

1.         תביעה כספית בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1962, בתאונה שאירעה ביום 10.5.06. הדיון פוצל, כך שתחילה תידון שאלת סיווג התאונה וכן שאלת חבותה של "קרנית".

2.         בפתח דיון ההוכחות שהתקיים ביום 4.2.13 הצדדים הסכימו כי התאונה היא תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: החוק), ולפיכך התביעה נגד הנתבעות 4 - 5 (בעילה לפי פקודת הנזיקין) - נדחתה.

3.         אין חולק כי לא אותר ביטוח חובה למלגזה המעורבת בתאונה, והדיון התנהל בשאלה אחת ויחידה, היא שאלת "השקידה הסבירה" לפי הפסיקה.

נסיבות התאונה והשתלשלות האירועים

4.         התובע היה עובד של חברת כוח אדם, הנתבעת 4 (להלן: סיעוד), ובעת התאונה היה עובד מחסן אצל הנתבעת 2 (להלן: המפעל), העוסקת בחיתוך לוחות שיש.

5.         הנתבע 1 (להלן: הנהג או קוין) נהג במלגזה שלפי הנטען פגעה בתובע.

6.         לפי עדותו של התובע, ביום 10.5.06 הוא הגיע למחסן, לפי הוראת אריק, מנהל המחסן של המפעל, על מנת להכין את המחסן לקבלת סחורה חדשה. ההכנה כללה פינוי מקום וניקיון המחסן. יחד עמו שהו במחסן עובדים נוספים, וביניהם קוין. בעת התרחשות התאונה היו במחסן התובע וקוין בלבד.

לפי עדותו של התובע, קוין נהג במלגזה, שבאמצעותה הועברו מוצרי שיש לחלקו השני של המחסן. במחסן ממוקמות קונזלות ברזל, שעליהן מניחים את לוחות השיש. תוך כדי כך, קוין נסע עם המלגזה לאחור, ועלה עם המלגזה על קצה של מתקן קונזולה. המתקן התרומם ופגע בחוזקה בפניו של התובע.

7.         התביעה הוגשה תחילה כתביעת נזיקין (שלא לפי החוק). לאחר מכן, כאשר העלו הנתבעות 4 - 5 את הטענה לפיה עסקינן בתאונת דרכים לפי החוק, תוקנה התביעה מספר פעמים, תוך ניסיון איתור המבטחת הרלבנטית של המפעל (והמלגזה). ניסיונות אלו לא צלחו, ובסופו של דבר, ביום 9.10.11 צורפה קרנית כנתבעת נוספת.

8.         לטענת קרנית, דין תביעתו של התובע להידחות, באשר לא הוכיח שקידה סבירה (כמשמעות מונח זה בפסיקה) לאיתור מבטחת המלגזה.           

עדותו של התובע

9.         בתצהירו, התובע העיד כי לראשונה כאשר הגיש את תביעתו, ניסה לאתר את חברת הביטוח שביטחה את המלגזה. לפי עדותו, לא הצליח לאתר את פרטי חברת הביטוח, משום שהמפעל נכנס להליכי פירוק ("פשט את הרגל" בלשונו של התובע) ונסגר. מכיוון שהתובע לא הצליח לאתר את המבטחת, הוא הגיש את תביעתו המקורית בעילה נזיקית, ולא בעילה לפי החוק, אך לאור טענת סיעוד ושמגד שהחוק חל, תיקן את כתב התביעה כך שיכלול אף עילה זו.

התובע ציין, כי ניסה מספר פעמים לתקן את כתב התביעה, כך שיכלול את החברה המבטחת המתאימה, בהתאם לטענות השונות שהועלו, ללא הועיל. בנוסף, התובע צירף את נהג המלגזה כנתבע, אך טען כי למרות המצאת כתב התביעה כדין, לא הצליח לאתרו.

10.        בחקירתו הנגדית התובע ציין כי שב לעבוד במפעל בחודש 8/06, בתום חופשת המחלה, וזמן קצר לאחר מכן הפסיק לעבוד במקום (עמ' 23 ש' 25 - 26). המפעל נסגר בסוף שנת 2006. עוד ציין כי לאחר התאונה הלך למפעל, ראה את המלגזה, והמספר שעליה לא היה ברור, ולפיכך, פנה לנהג, שמסר לו את המספר (עמ' 17 ש' 2 - 3). את המספר עצמו מסר לבאי כוחו (ב"כ התובע שללה טענה זו - עמ' 16 ש' 20 - 21, 28). פניות שעשה בנושא לאחראים במפעל לא נענו (עמ' 19 ש' 9) וכאשר פנה לקיבוץ שבתחומו פעל המפעל, גם לא קיבל מענה (עמ' 19 ש' 27 - 28). התובע לא זכר שפנה למשטרה בקשר לתאונה, אך בהסכמת הצדדים הוגש ת/1, אישור הגשת תלונה למשטרה ביום 18.5.08.

11.        החוקר מטעם הנתבעת, מר נקל, צירף תמלול של חקירה שערך לתובע בחודש 1/12. באותה חקירה, התובע מסר כי למד מהו מספר המלגזה מתוך התבוננות במלגזה עצמה, ומסר אותו לבא-כוחו (עמ' 11 לתמלול).

דיון